<h1>רבינו ירוחם ני"ב ח"ד</h1>
<h2>דף טו:</h2>
שיירא או שאר אנשים שרצו לחנות בשבת בבקעה והקיפוה כלי בהמה מטלטלין בתוכה וצריך שיהיה הגדר גבוה י' טפחים כי אין מחיצ' פחותה מי' וצריך שלא יהא ריוח בין עומד לפרוץ בענין שלא יהא פרוץ מרובה על העומד ואם עומד כפרוץ מותר אם היה שם פרצה מעשרה אמות דינה כפתח ואם הפרצה יותר מי' אמות ברחב אוסרת המחיצה אפי' עומד מרובה על הפרוץ.
<h2>דף טז:</h2>
וכן יכולין להקיף בשלשה חבלים שילכו ערב כי כל המחיצה מותרת בערב כלומר סביבות החבל כמו בשתי כלומר בגובה כמו דקרין נעוצין ואין צריכה שתי וערב אלא או שתי או ערב ומשים החבלים כך סמוך לקרקע אחד גבוה מן הקרקע פחות משלשה טפחים ועוד מניח למעלה מאותו החבל אויר פחות משלשה ומשים חבל אחר ולמעלה מזה החבל השני כמו כן מניח אויר אחר פחות משלשה ומשים חבל אחר ויהיה הכל לבוד וכעומד דמי ובלבד שיהיה מהקרקע עד שפת החבל העליון י' שיהי' הגדר גבוה י' ואם עושים מחיצה בקנים צריך שלא יהיה בין קנה לקנה שלשה טפחים כדי לומר לבוד וכן כל דין מחיצות כך פשוט בערובין וכתבו בתוספות כי אינו מועיל בכאן צורת פתח לעשות מן החבלי' או מן הקנים ויהיה מותר כמו במבוי כמו שכתבתי בחלק (שלישי) [י"ז] כי צורת פתח די אפילו בפרצה יתר מי' והיה יכול לעשות המחיצות בד' רוחותיו כך בצורת פתחים, כי אינו מועיל צורת פתחים אלא דוקא במבוי שיש שם דיורין אבל בבקעה שאין שם דיורין אינו מועיל צורת פתחים ולפיכך צריך לעשות המחיצות מחבלים או מקנים בכל פחות משלשה כמו שכתבתי. [וכן נראה] מהירושלמי דכלאים [פ"ד ה"ב] דאינו מועיל צורת פתח בשבת בבקעה. מחיצת ערב בעיא בעירובין שיועיל לו להכשיר עומד מרובה על הפרוץ כמו שכתבתי בשתי בכלי בהמה שכתבתי למעלה [ט"ו ע"ב] והבעי' היא כך שלקח מחצלת שהיתה רחבה (ו') [ז'] טפחים ומשהו וחקק בה סמוך לשפתה באורך כלה והחקק הוא רחב שלשה טפחי' ונשארו ממנ' ברחבה ד' שלמים והגביה אותה מן הקרקע פחות מג' והחקק למטה והד' השלמים למעלה והנה בכאן עומד מצד אחר מרובה על הפרוץ ובעינן אם יועיל, או נאמר כי לא יועיל בערב אלא בשתי ויש מי שפסק דאזלינן לחומרא כי היא בעיא ולא איפשיטא והראב"ד כתב דמאחר דרב אשי מוקי הבעיא בענין אחר פשיטה היה לו כי זה יועיל כלומר עומד מרובה על הפרוץ בערב כמו בשתי וכן עקר.
חצר שתשמישו לאויר או מקום אחר מחיצותיו רעועות כגון שתי בלא ערב או ערב בלא שתי והוא יחיד יכול להקיף כך במחיצה רעועה בית סאתים ולא יותר ואם הקיפו יותר אסורים לטלטל אלא תוך ארבע אמותיהן וכן ב' אבל שלשה גדולים ולא קטן קרויין שיירא ויכולין להקיף כל צרכן ובלבד שלא ישאר תוך ההקף מקום פנוי בית סאתים כלומר שיקיפו יותר ממה שהן צריכין לטלטל כליהם בית סאתים כגון שהם צריכין לכליהם והקיפו ארבעה סאין אסורין לטלטל אפילו בסאתים ולכך אם הם צריכין לשש והקיפו שבעה מותרים בכל השבעה ואם הם אינם צריכין אל(ה)[א] לחמשה והקיפו שבעה אסורים לטלטל אפילו בחמשה אלא בארבעה אמו' שלהם ולא נאמר שניתן בית סאתים לכל אחד מהאנשים שחנו שם כך פשוט בעירובין. בית סאתים הם מאה אמה באורך על חמשים אמה ברחב כחצר המשכן שהם שבעים אמה ושיירים על שבעים אמה ושיירים והסאה היא חמשים על חמשים כך פשוט בערובין ואינן צריכין מרובעות כאשר אכתוב בדין גנה והקרפף [לקמן כ"ג ע"ב].
<h2>דף יז.</h2>
כשהקיפו מערב שבת הקיפו כל צרכן והיא יותר מסאתים שהיו שלשה בני אדם כמו שכתבתי למעלה ומת א' מהן בשבת ונשארו שנים והקיפה אינה שום דבר בשביל הב' או בהפך שהיו ב' והקיפו יותר מסאתים ונתוסף להם בשבת א' והם ג' עתה והותר להם ההקף לפי אלו הג', הולכין אחר השבת אם נכנסה בהתר מותר ואם נכנסה באיסור אסורים וכן פסק רי"ף והרמב"ם וכן פשוט בערובין.
ועוד פשוט ויחיד מותר לטלטל תוך מחיצות רעועות כלו' משתי או מערב כמו שכתבתי אפילו ביישוב כדין הולכי מדבר כי לאו דוקא אמרו חכמים שיירא שחנתה בבקעה כי לא דברו חכמים אלא בהווה כי ה"ה ביישוב.
<h2>דף כג:</h2>
הגנה והקרפף כלומר שדה א' שאין בו יותר מסאתים אפילו לא הוקפו לדירה ואפילו אין בהן שומרה כלומר סוכת שומרי' ולא דיר לצאן ולא בור ולא מערה מטלטלין בתוכה וסאתים הוא מאה אורך נ' רחב כמו שכתבתי למעלה [ט"ז ע"ב] ולא בעי מרובעין שהן ע' אמה ושיירים על ע' אמה ושיירים אלא אפי' שיהיה ארכו פי שני' על רחבו מותר לטלטל בתוכו מאחר שמוקף ואפילו שלא לדירה ואם הוא יותר מפי שנים בארכה על רחבה אמה א' אין מטלטלין בתוכה אפילו אין בו יותר מבית סאתים ודינו יותר מבית סאתים שהוא מפורש למטה אבל פחות מאמה מטלטלין כי אין חשוב יותר מפי שנים אם לא היה לשם אמה יותר כך פשוט בערובין.
קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה מטלטלין בכלו ואם נזרע רובו כבר הזריעה בטל הדירה שאין דרך לדור בזרוע והרי היא כגנה ויש לו דין כרמלית ואין מטלטלין בו אלא ארבע אמות מאחר שהוא יותר מבית סאתים ואפילו הוקף מאחר שבטל הדירה בזריעה שזרע עם השאר שלא נזרע אסור כי יש לאותו מקום שלא נזרע דין חצר וה"ל חצר שנפרצה במלואה לכרמלית והכל אסור. ואם מיעטו בענין שאין במקום הזריעה סאתים שאע"פ שתאמר רובו ככלו אין בכל יותר מבית סאתים הנה נחשוב הזרוע כמו קרפף ושאינו זרוע כמו חצר וחצר וקרפף אינם אוסרי' זה על זה כי אין להם דין רשויות דקימא כר"ש כי חצרות וקרפיפות של סאתים רשות אחד הן ואפילו חלוקין לדיורין מותר לטלטל מזה לזה אבל בית וקרקע ב' רשויות הן ואפילו דחד גברא שניהם ובכאן מאחר שהזרוע יש לו דין קרפף ושאינו זרוע דין חצ' ואין מחיצות ביניה' לא אסרי אהדדי מאחר ששניה' מאיש א' אבל אם נשאר בו אחד שמיעוטו יותר מבית סאתים או שנשאר בזרוע סאתים בענין שכשנאמר רובו ככלו יהיה יותר מבית סאתים אסור הכל כי יש לו דין כרמלי' כמו שכתבתי. כך פשוט בערובין. נסתפקו המפרשים וכן הרא"ש אם קרפף פחות מבית סאתים שלא הוקף לדירה אם דינו כקרפף של סאתים שיאסר על בית כמו שכתבתי או נא' שלא אמרו שיהיו שתי רשויות אלא בית קרפף סאתים אבל פחות אינו אוסר לבית והרוב הסכימו שדינו כסאתים. וכתב הרא"ש ולפי זה רחבה שאחורי הבתים שלנו שנזרע רובה אפילו כל הרחב' פחות' מסאתים אסור להכניס ולהוציא ממנה לבית וכן בחצר שלפני הבתים כי זריעת הרוב יבטל הדירה. ויש מי שכתב כי בחצר לא יבטל דירת כל החצר אלא הזרוע יהיה אסור להכניס ממנו לבית וכן אם יהיה הזרוע יותר מבית סאתים כלומר החצר ויבטל הקף דירתו. ורש"י לפי דבריו נראה דלא מבטלי זרעים לדירת הקף אלא בקרפף יותר מבית סאתים וכן כתב הרא"ש דמסתבר שאין לומדין רחבה וחצר מקרפף לבטל הקף דירה ומכל מקו' כת' שצרי' עיון.
<h2>דף כד.</h2>
ואם לא זרע ונטע שם אילנות ברובו הרי הוא כחצר ומטלטלין בכלו ואפילו שאין אילנות עשויין שורו' שורות כי לא בטל הקף דירתו בשביל האילנות אלא בשביל זריע' כמו שכתבתי [לעיל כ"ג ע"ב].
רחבה שאחורי הבתים והיא יותר מבית סאתים ולא הוקפה לדירה אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות ודוקא שהוקפה ואחר כך פתח הפתח לבית אבל פתח ולבסוף הוקף כבר הוקפה לדיר' ומטלטלי' בכלה ואפילו שיהיה ברחבה כשפתח גרן לא נאמר כי בעבור הגרן פתח ולא להשתמש אלא נאמ' ודאי להשתמש בה פותח הפת' וכשהוקפ' לדירה הוקפה כך פשוט בערובין.
קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה שאין מטלטלין בו אלא ד' אמות ואחר ההקף [בנה] בית (אחר) [אחד] היאך יתיר הקרפף שיהי' מכאן ואילך כמו הקף לדירה כי אינו יכול להגביה יותר המחיצה לשם דירה כי אין עושין מחיצה על גבי מחיצ' אלא יפרו' פרצה לבית יותר מי' אמות ויגדור עד שיסתו' שיעמידה בי' ואותו הגדר שיגדור הוא כמו הוקף לדירה וכן אם פרץ אמה וגדר אמה עד שיעשה כך ביותר [מי'] די כך פשוט בערובין.
קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה ונתמלא מים לא בטלו היקף הדיר' ודוקא שראויין המים לשתיה ואפילו יש בעמקן יותר מבית סאתי' שהם עשרה טפחים, אבל לא חזו לשתיה בטל הקף הדירה ואפילו אין בעמקן יותר מבית סאתים ואין מטלטלין בו אלא בארבע אמות כמו אם (ערבו) [זרע בו] כמו שכתבתי למעלה [כ"ג ע"ב] כך פשוט בערובין.
<h2>דף כה.</h2>
קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה שאמרנו שאסור לטלטל בו ורוצה למעטו בענין שלא יהיה בו כבית סאתים ויהיה מותר לטלטל כמו שאמרנו אם מיעטו באילנות שנטע במקצתו אינו מיעוט ואם בנה בו עמוד גבוה עשרה טפחים ורחב [ד'] אפילו באמצע ולא נשאר חוץ העמוד כי אם סאתים הוי מיעו' ואם העמוד פחות משלשה טפחים [לא הוי מיעוט, משלשה] עד ארבעה מחלקת בערובין ופסקו הראב"ד ורמ"ה ורז"ה דלא הוי מיעוט והרמב"ם כתב דהוי מיעוט ולזה הסכים הרא"ש. ועוד פשוט הרחיק מכותל ההקף ארבעה טפחים ועשה הקף אחד לשם דיר' מועיל ולא הוי מחיצה על מחיצה מאחר שיש בין הישנה לחדש' ארבעה ואם לא הרחיק אלא פחות משלשה אינו מועיל שהוא כלבוד והוי מחיצה על מחיצה ואם הרחיק משלשה ועד ארבע מחלק' בגמרא אם מועיל ונחלקו בו הפוסקים כמו באותו של מעלה. ואם יש בקרפף תל והוא כמו מחיצה והרחיק מן התל ארבע' ועש' מחיצה לשם דירה מועיל הרחיק פחות משלשה אינו מועיל כי כלבוד הוא והוי מחיצה על גבי מחיצה או שעשה על שפת התל כותל לשם דירה אינו מועיל כי הוא דר בקרפף האויר כותל התחתונה שהוא גוף התל ועליונה שעשה חדשה הוה ליה מחיצה על גבי מחיצה כי כל מחיצה על גבי מחיצה בשבת אינו מועיל אבל קרפף שהוא תל אחד גבוה עשרה שגובהו הוא מחיצתו ויות' מבי' סאתי' והקיפו לשם דיר' על שפת התל סביבו כדי להשתמש בתל מועיל כי אף על פי שהוא מחיצה על גבי מחיצה אינו דר כלל במחיצה התחתונה שהוא גובה התל מאחר שהוא אינו דר על התל אלא באויר מחיצ' שעשה על שפת התל ולא דמי לתל הקרפף שכתבתי כי הקרפף הוא חוץ התל ושפל ממנו ומשתמש באויר מחיצה תחתונה שהוא גובה התל כמו שכתבתי והכא משתמש על התל. וכתב הרא"ש כי נראה לו כי כל אלו מחיצות חדשות שעוש' אותם שכתבתי בין הרחיק מן הכותל בין הרחיק מן התל בין על שפ' התל כשהתל הוא הקרפף כלם די לחדשה ביתר מעשרה אמות ובכך פוסל הקף האחר הישן והוה ליה כמו פרץ אמה וגדר אמה שכתבתי למעלה [כ"ד ע"א] עד כאן. ועוד פשוט ואם בא למעט הקרפף כענין זה שחזק מבפנים הקף הכותלים והרבה עביין בטיט עד שלא נשאר בחלל הקרפף בפנים כי אם סאתים רואים שאם יפול כותל הישנה יכול לעמוד בעצמו אותו עובי הטיט שהרבה הרי זה מיעוט ואם אינו יכול לעמוד בפני עצמו מחלקת בעירובין אם הוא מיעוט אם לאו ונחלקו הפסקנים כמו באותם שהזכרתי למעלה עשה מחיצה על גבי מחיצה שכתבתי שאינו מועיל ונבלעו בשבת תחת הארץ מחיצות התחתונות הישנות ונשארו מחיצות העליונות החדשות שנעשו לשם דירה דקיימא לן שכל מחיצה הנעשית בשבת בשוגג הויא מחיצה אפילו לטלטל וכל שכן זאת שנעשית מאליה. קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ועשה קירוי כגון גג על פצימין בענין שלא נשאר חוץ מן הקירוי כי אם סאתים מותר אף על פי שהגג משופע ביותר אמרינן פי תקרה יורד וסותם והוי כמו מחיצות סביב המקורה ולא אמרינן המקורה מוסיף על בית סאתים שאינו מקורה והוה ליה ביותר מבית סאתים.
<h2>דף כה:</h2>
וקרפף בית סאתים שהוקף שלא לדיר' שנפרץ במלואו לחצר והחצר שנפרץ במלואו כלומר כל הכותל נפרץ חצר מותרת כי כבר כתבתי [לעיל כ"ג ע"ב] כי אין הקרפף אוסר על החצר ואפילו שנאמר שאויר הקרפף נכנס בחצר ועושה אותו [יותר] מבית סאתים כך פשוט בעירובין.
בוסתנא פירוש פרדס נטוע מאילנות יותר מבית סאתים ולא הוקף לדירה ואח' מכותליו הוא כותל אפדנא כלומר בירה והוקף ואחר כך פתח בירה לבוסתנ' ואחר כך הרחיק מכותל האפדנא שלשה טפחים ועשה הקף לדירה לבוסתנא ועשה שם פתח כמו כן לבירה ואותה חדשה שעשה לתיקון סמוך לכותל הבירה נפלה ונשאר כותל הבירה עם הפתח נאסרה הבוסתנא דכיון שנעשית לדירה שבפנים בבירה ולא בשביל בוסתנא דבשעה שנעשית לא היה פותח בין בירה לפרדס ולא הוקף באותו הכותל לא תועיל לו עכשיו להקפה. כך פשוט בערובין.
<h2>דף כו.</h2>
מחיצת אדרפולין כלומר משומרי החומה לא שמה מחיצה דלצניעות עשויה ולמחר יסירו אותה וכן מחיצה העשויה להניח שם שום דבר ולא לדור כך פשו' בערובין וכתבו בתוספות להקף דירה אבל לענין לטלטל בתוכה שמן מחיצות.
<h2>דף מד.</h2>
אהל עראי לכתחלה אסור לעשותה בשבת כגון לפרוס מחצלת לעשות אהל וכדומה לזה וכן הדין ביום טוב אבל מוסיפין אהל עראי כלומר אם היתה כבר מועט (פרוצה) [פרוסה] ועשוי קצת מן האהל מערב שבת מותר בשבת להוסיפו כגון לפרוס כל המחצלת וכיוצא בו וכל שכן ביום טוב כך פשוט בשבת ובכמה דוכתי בעירובין כתב רש"י כי (לעולה) [לעולם] אינו אסור אהל עראי אלא בגג אבל בדפנו' מותר ובעלי התוספו' כתבו דאין לחלק וכן הסכימו רוב הפוסקי'.
<h2>דף נא.</h2>
ארבעה אמות דקיימא לן שאסור להעביר ברשות הרבים אינו חייב עד שיעביר הן ואלכסונן כך פשוט בערובין ופרש"י לגבי העברה לא שייך למיתב בהו [פאות] דלא שייך בהו רבוע ועגול אלא בכל פעם נותנים לו שיעור אלכסונן ואינו חייב עד שיעבי' ה' אמות ושלשה חומשים כי כל אמתא ברבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונא ורשב"ם פירש כי הארבע אמות תלוי ברבוע העולם כמו בעירובי תחומין כמו שכתבתי בחלק י"ח שאם יזרוק ממזרח העולם למער' העולם או מצפון לדרום העולם די בארבע אמות לחייבו אבל אם זרק באלכסון כגון מקרן מזרחית דרומית לקרן צפוני' מערבית אינו חייב עד שיעבור ארבעה אמות ואלכסונן שהן חמש' אמות ושלשה חומשים. עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה כמו כן הן אלכסונן ולפירוש רשב"ם רוצה לומר אלכסונו של עמוד [לאלכסונו] של עולם (או) [אז] סגי ברבוע ארבעה טפחים אבל אם עומד אלכסונו ממזרח למערב ומצפון לדרום אז צריך שתהיה ארבעה טפחים ואלכסונן לאלכסונו של עולם וצריך ברבועו חמשה טפחים וג' חומשים ולפרש"י בזה העמוד צריך ארבעה טפחים הן ואלכסונן כלומר שיהא רחב ארבעה טפחים ברבוע שתוכל למצא בו אלכסון כי דבר עגול אין לו אלכסון ורבינו תם פירש בארבע אמו' דהעברה דלכל צד נותנין אלכסון בזריקה והעברה וגם גבי עמוד הן ואלכסונן כלומר לכל צד דהיינו רחב חמשה טפחי' ושלש' חומשים על ה' טפחים ושלשה חומשים והקשו על פירוש רבינו תם.
<h2>דף צג.</h2>
שלשה קרפיפות שיש אדם אחד בכל אחד והקיפו חבלי' שתי וערב כי אם היו שיירא שהם ג' בני אדם כמו שכתבתי למעלה [ט"ז ע"ב] בדין שיירא שחנתה בבקעה אע"פ שהמחיצה גרועה כלו' מחבלים מאחר שהם שיירא נותנים להם הקף גדול כל צרכם אפילו יותר מבית סאתים, אם הוא יחיד או שנים אין נותנין להן מחיצה גרועה כזו אלא בית סאתים זולתי אם עשה מחיצה של קנים והנה בכאן שלשה בני אדם שחנו בבקעה ועשו שלש' קרפיפות מוקפות בחבלים שתי וערב ביחד כי שלשתן פתוחין זה לזה השנים החיצונים גדולים ויש להם גיפופי והאמצעי קטן ואין לו גיפופי אלא נפרץ במלואו כזה נעשו כל שלשתן שיירא כי אמצעי מחברן ונותנין לאמצעי כל צרכן דהוי כלם דרים באמצעי אבל אם הוא בהפך כי אמצעי מגופף ושנים חיצונים אינם מגופפים כזה אין נותנים להם אלא בית סאתים ואם שנים באמצעי ויחיד בכל אחד מהחיצונים נותני' לשני החיצונים כל צרכן דשדינן אלו השנים שבאמצעי לכאן ולכאן וכל שכן אם שני' בכל אחד מהחיצונים ויחיד באמצעי דשדינן הך יחיד שבאמצעי לכאן ולכאן והוו להו שיירא בשנים החיצונים ונותנין להם כל צרכן כך פשוט בעירובין.
<h2>דף צג:</h2>
כל מקום שיש גדר מהקרקע גבוה חמשה טפחים ולמעלה מגדר הקרקע מחיצה מצטרפין למחיצה עשר' אף על פי שאותו שיושב למעלה הן בחצר הן בגגים אינו רוא' לפניו אלא המחיצה של ה' כי גובה הקרקע שוה אצלו אבל התחתון שדר למטה רואה לפניו הגדר של הקרקע שהוא גבוה אשר בינו ובין חבירו של מעלה וגם רואה המחיצה הבנויה בגובה חמשה על גדר הקרקע הגבוה חמשה וכן בכל מקום שיש גדר ה' כלומר גובה הקרקע הנראה מצד אחד אף על פי שהוא מצד אחד ויש עליו חמשה טפחים אחרים ממחיצה הגדור והמחיצה מצטרפין להיות נקרא מחיצה עשרה כך פשוט בעירובין.
<h2>דף צד:</h2>
אכסדרה עשויה על גבי פצימין כלומר עמודים אף על פי שאין לה אלא שלשה מחיצות מותר לטלטל בכלה כי פי תקרה יורד וסותם ויש בעירובין לשונו' ללישנא קמא מותר אפילו ביתר מי' וללישנא בתרא אסור ביתר מי' ומותר בי' ורז"ה פסק כלישנא בתרא והרוב הסכימו כלישנא קמא וכן נר' סבר' רי"ף שלא חלק בין עשר' ליתר מעשרה. וזאת האכסדרה לפי רש"י מיירי שאין לה שום מחיצה אלא פצימין ארבעה ואפילו הכי אמרינן פי תקרה יורד וסותם ולפי פירוש רי"ף לא מיירי אלא במחיצה אחת שיש לה ויש לה שלשה פצימין ועל אלו השלשה פצימין אמרינן פי תקרה יורד וסותם מהני אפילו בשני מחיצות והא דאמרינן [לקמן צ"ה ע"א] גבי בונה עליה על שני בתים או גשרים המפולשים או מבוי המפולש דלא אמרינן בהו פי תקרה יורד וסותם דוקא משום פלוש דאם לא היה הפלוש אמרינן פי תקרה יורד וסותם אפילו בשני מחיצות.
